פסק-דין בתיק ת"א 2672-06

1.         עקב עומס עבודה רב המוטל עליי, בוששה הכרעתי עד כה. עם ב"כ הצדדים הסליחה.

2.         התובעת בתובענה העיקרית (להלן, גם "סימה") והנתבע 3 שם (להלן, גם " מאיר"), הינם בעלי זכויות בחלקה 155 בגוש 11201 שבחיפה, רח' קומוי 9 א' עליו נבנה בית מגורים. סימה ומאיר התגרשו. אגב גירושיהם הם התקשרו בהסכם חלוקה שהסדיר את הבעלות בדירות שבבית. בהמשך, ביום 30.9.83, ערך מאיר הסכם עם הנתבעים 1 ו -2 (להלן, גם "דהאן") בגדרו מכר להם את חלקו במקרקעין כפי שנפל לידו בהסכם החלוקה.בלשכת רישום המקרקעין הייתה רשומה, איפוא, הערת אזהרה לזכותם של דהאן, בגין העסקה שלהם עם מאיר.

3.         בגדר כתב התביעה המקורי עתרה סימה לפירוק השיתוף במקרקעין על דרך של רישום בית משותף וייחוד דירות והצמדותיהם. בגדר המוצע בכתב התביעה הציעה סימה כי הדירה בקומת הקרקע תירשם על שמו של מאיר, ואילו הדירות בקומה הראשונה, ובקומה השנייה והשלישית, תירשמנה על שמה.

4.         דהאן התגוננו בפני התביעה והגישו כתב תביעה-שכנגד, הן נגד סימה והן נגד מאיר. בגדר התביעה-שכנגד עתרו דהאן להורות כי שעה שיירשם הבית המשותף, יירשם החלק שנפל בחלקם, בעקבות ההסכם שלהם עם מאיר, על שמם.

            ואכן, בהחלטתי מיום 10.12.06, ובניגוד לעמדת סימה, דחיתי את הטענה כי יש לסלק על הסף את התביעה-שכנגד  האמורה, הגם שכמובן לא קבעתי מסמרות לעניין ההכרעה בה.

5.         בהמשך הדרך מונח בפניי כתב תביעה מתוקן, כתב תביעה-שכנגד מתוקן וכתבי הגנה מתוקנים בהם. כך, משום שתי התפתחויות: האחת, כי מאיר נפטר ונתבע כנתבע 3  עזבונו (להלן, איפוא, גם "המנוח"). השנייה, כי סימה מכרה חלק מזכויותיה לתובעים 2 ו-3 (להלן, "ברבי"). ברבי, איפוא, צורפו כתובעים נוספים והרי הם תובעים, לצידה של סימה. בעקבות העסקה הנדונה עותרים סימה וברבי לפירוק השיתוף במקרקעין. הם עותרים כי הדירה בקומת הקרקע, אליה יוצמדו הגינה ושטח של 240 מ"ר ולרבות המחסן בשטח של 18 מ"ר הבנוי בה, וכן מחצית החלקים ברכוש המשותף, תירשם כתת חלקה  מספר 155/1 ותיוחד לבעלים, אשר ייקבע על ידי בית המשפט. כזכור, בגדר הסכם החלוקה נפלה דירה זו לידיו של המנוח, ולאחר ימים ספורים נמכרה לדהאן.

            הם עותרים כי הדירה בקומה הראשונה, אליה יוצמד (ביחד עם תת חלקה 155/3) משטח חניה בשטח של 40 מ"ר וכן רבע חלקים ברכוש המשותף - תירשם כתת חלקה 155/2 ותיוחד לסימה, אשר תירשם  כבעליה.

            ועוד הם עותרים כי הדירה בקומה השנייה והשלישית (עליית גג), אשר אליה יוצמד (ביחד עם תת חלקה 155/2) משטח חנייה בשטח של 40 מ"ר, וכן רבע חלקים ברכוש המשותף, תירשם כתת חלקה 155/3, ותיוחד לברבי, אשר יירשמו כבעליה.

            ועוד הם עותרים כי חדר המדרגות, המשרת את תתי חלקה 155/2 ו 155/3 והגג, יוצמדו ליחידות 155/2 ו 155/3 וכי הרכוש המשותף יירשם כתת חלקה 155/4.

6.         אכן, בכתב התביעה-שכנגד של דהאן נגד סימה, ברבי ועזבון המנוח, חוזרים ועותרים דהאן כי אגב הרישום של הבית המשותף, יירשמו זכויותיהם, שאינן רשומות על שמם שנים רבות וארוכות.

7.         מלכתחילה, ולאחר הגשת כתבי הטענות המתוקנים, סוכם על הגשת סיכומי טענות. לאחר שאלו הונחו בפניי, אף לאחר שהונחה בפניי עתירה על פיה תינתן חוות דעתה של כב' מפקחת המקרקעין בחיפה כאמור בסעיף 42 (א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, ניתנה החלטתי מיום 17.5.09.

            עולה הימנה כי בגין עזבונו של המנוח טרם נקבעו יורשיו. הוריתי לעדכן את ביהמ"ש בעניין זה. ועוד הוריתי לכב' מפקחת המקרקעין בחיפה ליתן חוות דעתה. אכן בהתאם לסעיף 42 (א) לחוק המקרעין, תשכ"ט-1969 עולה כי אם "היה עיקר המקרקעין המשותפים בית הראוי להירשם כבית משותף, רשאי בית המשפט, לאחר שקיבל חוות דעת של המפקח, לצוות על פירוק השיתוף בדרך של רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים והקצבת דירות לשותפים לפי חלקיהם".

8.         ככל שעסקינן בעזבונו של המנוח, ולאחר מעקב ממושך לעניין ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים,  נקבע כי  הנתבעת 3 (להלן, גם " רימה"), היא יורשתו היחידה של המנוח. הילכך, וכאמור בהחלטתי מיום 29.5.10, הוריתי לב"כ הצדדים להמציא לה מכלול כתבי בי-דין עד לאותו מועד. רשמתי כי הנני מתיר לה להגיש כל בקשה או משאלה אחרת. ב"כ הצדדים עשו כן. רימה לא ראתה להגיש כל בקשה או משאלה. לפיכך, ובהתאם להחלטתי מיום 17.8.10, קבעתי כי לא אדרש בהמשך להגנתה.

9.         בהמשך, ובהחלטתי מיום 16.9.10, ציינתי כי לעניין קבלת חוות דעתה של מפקחת המקרקעין חלוקים ב"כ הצדדים לגבי שאלת מימון שכרו של מודד אשר אמור היה להכין תשריט, שיוגש למפקחת. בעקבות החלטתי זו הסכימו ב"כ הצדדים כי יועסק על ידם מודד משותף אחד, הוא אינג' משה סולומון (להלן- "סולומון"). אכן סוכם שהסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים תוכרענה על בסיס החומר שהונח בפניי, וכי פועלו של סולומון הוא אך לעניין הצורך בהגשת תשריט כאמור.

10.        ואכן, לנוכח הנתונים האמורים הגישה מפקחת המקרקעין  ביום 10.3.11 את חוות דעתה. על כך להלן. בעקבות זאת הונחו בפניי טיעונים משלימים של ב"כ הצדדים.

11.        עתה ראוי להידרש בקצרה לעיקר המחלוקת שהייתה נטושה לכל אורך הדרך.

            כאמור ביום 4.9.83, כך טענה סימה, ואגב גירושיה עם המנוח, נעשתה חלוקה של הבית בינה ובין המנוח. אכן סוכם שם שהדירה בת 3 החדרים הנמצאת בקומת הקרקע, תיפול בחלקו של המנוח, והדירה בקומה א' תיפול בחלקה של סימה. שטח של 40 מ"ר יהא צמוד לדירת סימה ושטח של 240 מ"ר יהא צמוד לדירת המנוח. עוד סוכם כי הגג יהא צמוד לדירת סימה וכן יתרת אחוזי הבנייה של הבית יהיו שייכים לסימה בלבד.